העסקת קרובי משפחה בעסק

העסקת בני משפחה לרבות אחים, הורים, ילדים, בן/בת זוג ואחרים של בעלי העסק ו/או בעלי המניות היא תופעה ידועה בעסקים, אולם, אינה ברורה מאליו לרשות המסים הדורשת הוכחות ממשיות וברורות לעבודתו בפועל של קרוב המשפחה בעסק.

הוכחות ממשיות הן ראיות לרבות מסמכים, הסכמים, דוחות, תכתובות, עדויות וכל דבר אחר אשר יכול לשקף ולאמת את העסקת בן המשפחה ותרומתו לעסק.

הפסיקה מלמדת כי נטל ההוכחה הוא על הנישום ולכן חשוב כי בטרם העסקת קרובי משפחה בעסק, נוודא קיומם של מסמכים ועדים שיעידו כי קרובי המשפחה אכן עבדו בעסק (לקוחות וספקים הם עדים מצוינים) ותרמו ליצור הכנסות העסק, וכמובן, חשוב לקבוע את שכר קרובי המשפחה, לפי שכר ראוי על פי השכלתם, ניסיונם, תפקידם בעסק ובהתחשב במקובל במשק.

בפסק דין ישן (פסק דין ע.מ.ה. 98/76 בבית המשפט המחוזי בתל אביב) בו בקשה חברה להכיר בהוצאות שכר ששולמו לבתו של בעל מניות בחברה, נפסק כי יכולים להתקיים יחסי עובד מעביד בין קרובי משפחה, אף אם מדובר בעבודה ארעית בזמנים בלתי קבועים, גם אם האב הוא בעל המניות ומנהל החברה. עוד נקבע כי בנסיבות כאלה יש להוכיח את מהות היחסים. יש חשיבות רבה למתן הודעה לשלטונות המס על תנאי העסקת השכיר ולניכוי המס ממשכורתו.

בפסק דין שניתן במאי 19 (ע"מ 8928-01-17, ישראל צימרמן נ' פקיד שומה אשקלון) קבע בית המשפט כי על העוסק חלה החובה להוכיח כי בני משפחתו (במקרה דנן, מדובר ברעייתו וגיסתו) אכן הועסקו בעסק ותרמו לייצור הכנסות בעסק באמצעות מכלול פעולות ובהן: הצגת מסמכים המשקפים עבודה ממשית בעסק, אזכור בחוזים, עדות לקשר עם לקוחות העסק, רישומי שעות עבודה, תרשומת מקצועית במהלך העבודה, דוא"ל , מומחיות בתחום העסק, הכשרה רלוונטית והגדרה מדויקת לתפקיד הנטען בעסק.

בית המשפט קבע כי כתב ידה או חתימתה של רעיית העוסק על גבי השיקים של העסק, אינם מעידים בהכרח על עבודתה בעסק והם אינם חורגים ממערכת יחסים סבירה של בני זוג.

לסיכום:

העסקת קרובי משפחה, אינו דבר של מה בכך בעיני רשות המיסים. אם ברצוננו שהוצאות השכר של קרובי משפחתנו יהיו הוצאה מוכרת בעסק , יש להיערך לכך בטרם תחילת העסקה ולהקפיד על תיעוד ורישום לאורך כל תקופת ההעסקה.